הויטרינה הישראלית: פנטזיה מול צורך

יש אינסוף מאפיינים לדירה הטיפוסית הישראלית. החיבור הישיר בין הסלון והמטבח (זו באמת הפרוגרמה שמתאימה לכוווולם?) שרותי האורחים, הכניסה הישירה מהלובי הקומתי לסלון…וכן, גם הויטרינה.

חשבתם פעם על החיבור הישיר בין הסלון, שהוא מקום שבדרכ משמש את ה"מבוגרים" לאירוח, בדר"כ בשעות הערב, לבין החוץ? אולי חיבור מעניין יכול להיות דווקא מהמטבח? הפונקציה המשמשת לאירוח יום, זו שבה נעים כל כך לצרוך אור טבעי. 

בכל אופן, יחד עם החיבור הישיר בין הסלון והמרפסת/החוץ, מגיעה הויטרינה. בדר"כ כנפי ענק שנפתחות ומאפשרות כניסה ויציאה של אנשים רבים. אנחנו טועים לחשוב שככה יכנס לבית גם יותר אויר או אור (?!) אבל דווקא שימוש בפתחים מגוונים מאפשר לנו שליטה. ניתן רק לאוורר, ניתן לצאת. האפשרות לגיוון, לשליטה וכן, יש פה גם אלמנט אסתטי. משהו בפשטות, האפשרות לפתוח דלת ולצאת או חלון ולאוורר מתאימה לבית הזה, שלא מקבל אליו מניירות עיצוביות או סטנדרטים ללא מחשבה.