צילום פרוייקט: עמית גושר
ברמת אביב שבצפון תל אביב, זוג הורים לזוג ילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי וכלבה מתוקה, חיו בדירה שעל-פניו ענתה לכל צרכיהם: הדירה כבר עברה שיפוץ בעבר וכללה חדר שינה גדול להורים, שני חדרים לילדים (ששימשו האחד לשינה והשני למשחקים בשל גילם הצעיר), מטבח רחב-ידיים שאיפשר לאם המשפחה לממש את תחביב הבישול שלה. בנוסף היו שני חדרי רחצה נפרדים, חדר עבודה צמוד ליחידת הורים ומקום ייעודי למכונת כביסה ולמייבש. הדיירים גם אהבו את רוב הרהיטים שכבר היו בדירה ולא התכוונו להחליף אותם. אז בפגישה הראשונה עם הדיירים תהינו מה התפקיד שלנו פה בכלל?
יתרונות שיפוץ דירה שגרים בה לעומת דירה חדשה
לדיירים המתגוררים בדירה שאותה הם מבקשים לתכנן יש יתרון על אלה שרוכשים דירה "חדשה מהניילון": הם מכירים היטב את יתרונותיה וחסרונותיה, ואנחנו יכולים ללמוד על צרכיהם מדרך השימוש שלהם בחללי הדירה היום. הדיירים כאן היו מודעים היטב לנוף הירוק הנשקף מחלונות הדירה הפונים לכיוון דרום ומכניסים אור רב, ולכן ביקשו שמהכניסה לדירה ייחשפו מיד אליהם. כשביטלנו את הקיר שהפריד בין הסלון וחדר השינה הגדול של ההורים, לא רק חשפנו חלון נוסף לכיוון החלל הציבורי בבית, אלא גם יצרנו בדירה שהייתה צרה וחשוכה תחושה פתוחה ורחבה. כל התנועה בבית - מחדרי השינה, לצד איזור העבודה, המשחקים, הסלון ועד לפינת האוכל, הבישול ומבואת הכניסה - מלווה באור שמש ובנוף ירוק.
מחדרים נפרדים לחללים המשכיים
אחרי היכרות בבית המשפחה הבנו שקיימים שני אתגרים בפרויקט שזקוקים למענה: [1] גובהה הנמוך של הדירה (2.5מ' הוא המינימום שהתקן הישראלי מאפשר לדירת מגורים) [2] פירוק ההפרדה הקשיחה בין האיזורים המשותפים בבית. החלוקה לחללים נפרדים יצרה תחושה צפופה ("צפיפות נתפסת" גבוהה בשפת XS). הקירות מנעו קשר עין ומעבר אור ואוויר בין החללים. חלל העבודה היה מנותק מחיי הבית וניתן היה להגיע אליו רק דרך חדר השינה של ההורים. בין המטבח לסלון היה אי שחילק באופן נוקשה את המטבח והסלון וכפל מקומות אכילה שצמודים זה לזה. כך גם התחלקה שאר הפעילות בבית: העבודה אמורה הייתה להתבצע ב"חדר העבודה", הצמוד לחדר ההורים ונפרד משאר הבית, ולילדים הוקצה מקום משחק ב"חדר המשחקים", גם הוא חדר סגור.
במצב החדש החלל הציבורי זולג בין פונקציה אחת לשניה.
תכנית המצב הקודם כללה חללים מופרדים לכל פונקציה.
מחיצה אוורירית במקום קירות אטומים
כדי לשמר את הפתיחות שהושגה עם הורדת קיר חדר ההורים ועדין לייצר הפרדה אוורירית בין חלל המשחקים והעבודה לחלל האירוח, עיצבנו מחיצת פח בעלת דוגמא גיאומטרית החתוכה ע"י כרסומת (חיתוך CNC - Computer Numerical Control). מטרת המחיצה היא שאנשים היושבים על הספה ירגישו מצד אחד שהם באיזור מוגדר לצפיה ואירוח אך עדיין נמצאים באזור משותף (ציבורי) גדול יותר. בשונה מקיר חדר השינה הישן שצימצם את תחושת החוץ בסלון לחלון אחד, כאן האור, האוויר והנוף הירוק מורגש מכל עבר.
התיבה הכחולה: אלמנט מרכזי בולט המארגן סביבו את הדירה כולה
את מרכז הבית מלווה תיבה המשמשת כ"אלמנט מארגן" (שפת XS). היא ממלאת מספר תפקידים שונים בדירה בעיצוב מוקפד ברור והמשכי. הרהיט מתחיל בפאה ראשית הפונה לאיזור הבישול, ממשיך לפאה שניה הפונה לחלל עבודה ומשחק ומסתירה כניסה לחדר הילד, ומסתיים בפאה אחרונה המלווה מבואת כניסה לחדר הורים ושירותי ילדים ונכנסת כארון בגדים לחדר ההורים. פנים התיבה מכיל את חלל השינה של הבן.
מוזרויות שבאות בהפתעה :)
תופעה חריגה שגילינו, היתה חדר אחסון צר בסופו של המטבח. רוחבו 57ס"מ בלבד, טיפה יותר מרוחב כתפיים של בן אדם בריא. החלטנו להשאיר את הגישה אליו דרך דלת נסתרת. במטבח המקורי היה ארון כבד על גלגלים שחסם את הגישה לחדרון הנסתר ודרש גרירה שלו כדי לאפשר גישה אליו. כאן החלטנו לתרגם את הרעיון המקורי לכיוון קצת יותר עדכני: תכננו עגלה קלילה ניידת ממסגרות שמאפשרת מידוף פתוח בשגרה והגשה באירוח.
תחביב הבישול והאפיה של הדיירת דרש מיקום ייעודי לספרי בישול ומספר מכשירים חשמליים גדולים וכבדים. לצד משטח העבודה הראשי ולצד משטח העבודה הנוסף שמולו מוקמו שתי תיבות המכילות מכשירים אלו. בכך מתאפשרת שליפה מהירה שלהם לעבודה והחזרתם למקום.
פחות מסדרונות - יותר שטח שימושי, אור ותחושת מרחב
בישראל מקובל שמסדרון מפריד בין החללים הציבוריים (סלון ומטבח) לפרטיים (חדרי שינה ורחצה). הקונבנציה הזו "עולה" לנו במטרים יקרים מבוזבזים שכל תפקידם להוביל אותנו בין החללים השונים ("תנועה ריקה" במדד הקומפקטיות). במקרה שלנו העדפנו לחבר את התנועה הארוכה של המסדרון לחלל העבודה והמשחק. כדי להתמודד עם היעדר תחושת הפרטיות של חדר שינה של ילד שפונה לאיזור זה, דלת הכניסה לחדר טושטשה ונראית כחלק מהתיבה הכחולה.
בדירה המקורית אחד מחדרי הילדים הוקצה למשחק. החדר היה מוקף קירות ודלת ומנותק משאר הבית. בהצעה העדכנית, השוהים בפינת המשחקים והעבודה מצד אחד ירגישו שהם בחלל מוגדר, אך עדיין יחוו "ביחד" ויוכלו להשתתף בשיחה או לתקשר עם בני הבית שבחללים הציבוריים. על-אף גודלו המצומצם של החלל, עצם היותו חלק מנתיב התנועה לחדרים וללא קירות בהיקפו גורם לו להרגיש הרבה יותר גדול ממה שהיה מרגיש לו היה גובל במסדרון וקירות אטומים.
התיבה הכחולה מסתיימת בחדר השינה של ההורים. מיטה ישנה שהזוג אהב חזרה לתפקידה המקורי ותמונה שצוירה על-ידי סבו האמן של הדייר נתלתה מעל.
בתרשים ניתן לראות את שטח התנועה הריקה בתכנון הקודם לעומת התכנון החדש. בחדש, התנועה הריקה נחתכה בחצי!
זהות ופרטיות לחללי הילדים והרחצה
בעיצוב חדרי ילדים, עולה הדילמה האם לתכנן אותם במדויק ועד הקצה, ובכך למנוע אפשרות לשינוי וארגון מחדש. או לאפשר חופש וגמישות, בפרט לילדים קטנים שיתבגרו לתוך החדרים האלו, וצרכיהם ישתנו עם השנים. בשל גילם הצעיר של הילדים בדירה הזו, הוחלט על עיצוב פשוט וגמיש שיאפשר השתנות וביטוי אישי בעתיד.
חדרי הרחצה בפרויקט עוצבו עם אריחים צבעוניים אפקיים בצבע דומיננטי אחד. שאר הריהוט הותאם לנישות ייעודיות, ניטמע בתוכן וצבוע לבן.