לופ | XS Studio

צילום פרוייקט: עמית גושר

אחרי שנתיים של מגורים בעיר הגדולה לונדון המשפחה חוזרת ארצה הישר לרעננה הצעירה. הכל לכאורה מושלם, פארקים ירוקים, הדירה מרווחת, השכנים "דומים" אבל הם מרגישים שמשהו חסר. הגעגועים אל החיוּת של העיר מכריעים, והם מחליטים לחזור לעיר גדולה אחרת, הפעם תל-אביב. דירת ה-89 מ״ר כבר עברה שיפוץ, אבל כזה ששונה מאוד מהצרכים של המשפחה. המטבח היה סגור בחדר נפרד, חדר ילדים אחד היה קטן מדי ופנה לסלון, ומסדרון שהוביל כמקובל לחדרי שינה נוספים וחדרי שירותים ורחצה.

על דלתות פתחים מסילות ומסלולים

המילים שאנחנו משתמשים בהן כדי לתאר ולתכנן פרויקט יכולות להשפיע באופן מהותי על התוצאה. בפרויקט הזה, במקום להשתמש בדלתות פשוטות (1 דלת בשפת XS) כדי לחלק את האזורים הפרטיים והציבוריים בבית, השתמשנו בפתחים. ההבדל הסמנטי בין "דלת" ל "פתח" מזמין עולם תוכן שלם בו אין מגבלת גובה או גודל, חומר או דרגת שקיפות. הכל פתוח לפרשנות.

על מסילה תעשייתית נתלו כנפי מסגרות מזוגגות בזכוכית מחוסמת. מערכת המסילות והפתחים מהווים אלמנט מארגן (שפת XS) דינאמי, עליו מתארגנים גם מיזוג האוויר והתאורה. הפתחים חושפים ומסתירים את החלל הרב-תכליתי, המעבר לחדרי השינה, ארונות אחסון ואפילו את הטלוויזיה שמהווה פעילות אפשרית לאירוח אך היא לא העיקר.

תנועה

השינוי המהותי בתכנון החדש לעומת הקודם התבטא בהקטנת שטחי המעבר ובעיקר באופי התנועה.

מסדרון הוא רק דרך אחת ליצור היררכייה בין חדרים, אבל בהחלט לא היחידה. בפרויקט הזה, השירותים ניצבים במרכז הבית וכל התנועה מתרחשת סביבם במעין לופ קסום :) הילדים יכולים להתרוצץ מסביב. הם יכולים לבחור לעבור דרך או לשמור על פרטיותם. ובעתיד? יוכלו לבחור את דרגת הפרטיות שירצו על-ידי נעילת הדלת ביניהם.

מבואת הכניסה

חלל הכניסה הוא נושא שאנחנו נלחמים כדי להחזיר לתודעה התכנונית. שמים סוף לערימת המפתחות והמכתבים על שולחן האוכל. חלל הכניסה שיצרנו לוקח בחשבון מקום למפתחות, תלייה, מקום עם מראה להסתדרות לפני יציאה, להניח דברים ועוד. ה-"Peg Board" מאפשר לדיירים גמישות ככל שהזמן והצרכים משתנים.

אי לששה או יותר

המשפחה אוהבת לבשל ולארח ולכן האי מהווה מקום משמעותי בלב העשיה וחיי הבית. יחידת אחסון על גלגלים מתחת לאי ניתנת לשינוע ומאפשרת להגדיל את מספר מקומות הישיבה מ- 6 ל- 10 ברווחה. עומק האי תוכנן מראש להיות מרווח (100ס"מ לעומת ה 90ס"מ המקובל). כך, אם טיפה מתאמצים גם 12 סועדים מסובין בכיף :)

חשמל מסתתר במרכז האי ומאפשר שהייה ועבודה. את גבולות האי מסמן שטיח ריצוף של חברת מוטינה (Mutina) מסדרת הפרחים של פטרישיה אורקיולה (Azulej Flores Patricia Urquiola).

תעוזה חומרית

בפגישת ההיכרות עם המשפחה, אי שם בתחילת 2019, הם אמרו לנו ״אנחנו אוהבים את הרעיונות שלכם, אבל למה כל הפרויקטים לבנים?״. בשנים שקדמו לפנייתם (פרויקטים שרואים באתר התחילו לפחות שנתיים/שלוש לפני הפרסום) רבים מלקוחותנו חששו משימוש בצבע וחומריות חמה. פרט לשירותי אורחים, שתמיד אפשרו לאנשים לשחרר כל רסן עיצובי, המחשבה הייתה שברוב הבית, עם לבן ואפור אי אפשר לטעות. היות ואנחנו מאמינים שאדריכלות טובה נעשית בדיון ושיתוף פעולה עם הדיירים, אמנם הצענו חלופות "חמות" אך לבסוף החשש הכריע וחלק נכבד מהפרויקטים שצולמו היו עם חומריות מאופקת. לשמחתנו, בפרויקט הזה הדיירים התפרצו לדלת פתוחה ואחריהם כמו כדור שלג (חמים וחומרי) פנו אלינו עוד ועוד דיירים שמוכנים להעז בבחירת חומר, צורה וצבע.

חזיתות המטבח הנמוך ומשטח האי, עשויים עץ גושני בעיבוד גס. שלד ארון המטבח והאי נעשו על-ידי פרופילי מסגרות מרותכים, צבועים שחור. ידיות המטבח ההמשכיות עשויות פח מכופף בגמר זהה. הבסיס של ארון המטבח הוכנסה פנימה, ויחד עם הרגליים הדקיקות נוצרת תחושה קלילה ומרחפת למטבח העשוי כולו מעץ, שיכול היה אחרת להכביד על החלל.

חלל רב תכליתי

החלל הייחודי של הדירה הוא החלל הרב תכליתי. אפשר להתייחס אליו כאל לב הבית משום שהוא מאפשר בתוכו הרבה פעולות:

חוץ מלשמש כמעבר בין חדר הילדים המשותף למטבח או לחלל הרחצה של הילדים, הוא משמש כחלל למגוון פעילויות. הוא נשפך אל המטבח והסלון והופך להיות הרחבה שלהם ביום-יום ובזמן אירוח. הוא מאפשר משחק, אירוח של מסיבות שינה, קריאת סיפור, יצירה ומכיל אחסון רב לכל מה שילדים אוהבים (משחקים, כלי כתיבה, צעצועים ומה לא). המיקום של החדר והפתיחות שלו מבטאים את ההרמונייה שהמשפחה רצתה ליצור: גישה בגובה העיניים שאומרת שלא צריך להחביא את הילדים והבלאגן שהם מיצרים מאחורי דלתות סגורות, אלא להיפך: מזה אנחנו נהנים וכולם מוזמנים.

מחליטים לחיות בעכשיו

בתכנון החדש התקבלה החלטה: לא לבנות חדרים שמחכים לילדים שיגדלו, ולא לחיות בדירת ״בינתיים״.

לזוג ההורים שני ילדים קטנים, הנהנים לישון באותו חדר היום, אבל בעתיד, טבעי שירצו להתפצל לשני חדרים פרטיים. תכנון הדירה לוקח בחשבון את השלב הבא של הפיצול לשני חדרים עצמאיים.

מתישהו...

אנחנו רואים הרבה דירות של אנשים שמוכנות לכל מיני תרחישי ״מתישהו״. כמו המתישהו הזה שיבואו הדודים מארצות הברית ליומיים, מתישהו שנארח ארוחת פסח ועוד. המתישהו הזה הרבה פעמים גורם להחלטות שמשאירות הרבה שטחים בבית ב"היכון", על חשבון שטחי היום-יום שמצטופפים להם.

במקרה שלנו נושא ה"מיטת חבר" קיבל התייחסות מיוחדת. המיטות חבר הקנויות לרוב תופסות שטח אחסנה יקר שצמוד לרצפה ונגיש לילדים הקטנים. בפרויקט שלנו התיחסנו בשני אופנים שונים לנושא מיטת החבר ובכלל לאירוח.

מיטת החבר בחדר השינה המשותף, מסתתרת מתחת למיטה של הילד. את המיטה עיצבנו בשיתוף דקדקני של האמא שהיתה מעורבת בכל פרט. בניגוד למיטות הקנויות, איפשרנו אחסנה נגישה בגובה הרצפה (נגיש לילדים), כאשר מיטת החבר מעל והמיטה היום-יומית של הילד גבוהה מעל הכל, צופה על החדר מלמעלה כמו מבצר. למבוגרים, גובה כזה פחות מתאים. לילדים? היא מייצרת כיף, שייכות, משחקיות והרפתקנות רק מעצם הטיפוס אליה.

בחלל הרב-תכליתית, שעת הסיפור היומית קיבלה פינה מיוחדת. ביום יום משמשות הספות לאזור קריאה בנישה אינטימית מתחת לחלון, ומתישהו, כשמגיע הרגע - הספות נפתחות לשתי מיטות עצמאיות (ונוחות להפליא!) ומאפשרות אירוח משפחה או חברים.

חלל שינה הורים

כחלק מגישת "בגובה העיניים" של המשפחה, מראש לא הוגדרה "סוויטת הורים" כמו שמקובל בדירות קבלניות. במקום זה הוחלט שירותים משותפים, נגישים לכולם, ועל חדר שינה הורים מינימלי, כמעט סגפני: מיטה, שתי שידות, שתי מנורות וזהו. את מידוף הספרים יצרו המשפחה בעבר והביאו As Is מהדירה הקודמת

הופכים חדר ארונות לחלל ארונות

במקום חדר הארונות המקובל, הצבנו בפשטות מול המיטה חלל פתוח של ארונות. הפתיחה הזו מיצרת תחושת חלל גדולה יותר (צפיפות נתפסת בשפת XS). שטיח הריצוף שהגדיר את גבולות האי במטבח, מסמן כאן את אזור להתלבש ונותן הגדרה מרומזת לחלל.

חבר זה לא קיר, אני ארון, נעים להכיר

קיר הוא הדרך המקובלת והמהירה ביותר לחלק חללים בדירה. הוא גם פתרון מאד מוצלח לנושא בסך-הכל. אבל בסיטואציות מיוחדות, בפרויקטים קומפקטיים ובמצב בו יש ארון כפול (גב לגב) כמו בפרויקט שלנו, מחיצת ארונות לא נופלת אקוסטית מקיר גבס (בטח כאשר בנוסף לכפל קופסאות ודלתות הארון, יש בגדים רבים בתווך. אם ממש רוצים להגזים, יש ממברנות אקוסטיות דקיקות (לדוגמא "סאונדטק") שמוסיפות עוד שכבת הגנה.

החזית הפונה לאירוח כוללת אחסנה וכל נושא האודיו-וידאו (טלוויזיה) לכיוון הסלון.

כאשר יורדים לפרטי פרטים, אפשר לדייק את עומק הארון הגנרי (60ס"מ) שמתוכנן לתליית בגדים ולייצר גם ארונות עמוקים פחות לבגדים מקופלים (40ס"מ) ובכך לפנות עוד שטח לטלוויזיה ולממירים מהצד השני. לעומת ריהוט כללי שנרכש בחנות ארונות, ארון בתכנון אישי יכול להפוך לפאזל תלת-מימדי כך שכל צורך מקבל את הגודל המתאים לו.

חדרי הרחצה

התעוזה החומרית של המשפחה המשיכה גם בשירותים, שם שילבנו ארונות וינטאג׳ מ״יניב פשפשים״ ובחרנו באריחים המיוחדים של raw edges שנראים (ומרגישים) כמו קיפולי נייר.

הגיגי שירותים 1: מבחינת פעילות, כשאנחנו מדברים על טקסים של יום-יום, אחד התחביבים הידועים והפחות מדוברים של אנשים הם קריאה בשירותים. לא יודעים למה, אולי מתביישים? בכל מקרה כאן שיתפו אותנו בכיף, וקיבלו בתמורה מדף מיוחד לספרי ילדים בגובה אסלה.

הגיגי שירותים 2: מראה חייבת להיות מול הכיור. נכון? אבל מה אם ארגון החדר מזמין אותנו לחלון מול הנוף במקום? במקרה שלנו המראה מונחת לצד הכיור ומולו יש חלון שמכניס הרבה אור (ואם רוצים גם נוף). היות והחדר נועד לילדים, גובה המראה תואם את גובהם. מבוגרים רוצים להשתמש? שיתכופפו :)

רוצים להציץ לכתבות על הפרויקט? לחצו על הלינקים :)

חזרה לפרוייקטים