צרה וארוכה

צילום פרוייקט: גדעון לוין

זוכה אות העיצוב לשנת 2017

על שדרות רוטשילד בבניין באוהאוס המיועד לשימור התבקשנו לתכנן דירה עבור משפחה עם שלושה ילדים: תאומים בוגרים (24) וילד מתבגר.

חמש נפשות, ארבעה חדרי שינה, שני חדרי רחצה וחלל ציבורי מרווח והכל ב-93 מ"ר צרים וארוכים, נראה משימה מאתגרת.

כיאה לבניינים תל אביבים מודרניסטים הדירה התברכה בתקרה גבוהה במיוחד, 3.20 מ', מה שגרם לנו לחשוב ורטיקלית, כלומר, לנצל את גובה החלל, לא רק לאחסון (דוגמת ה"בוידאעם" המוכר לנו) אלא גם כעתודת שטח ריאלית ולחשוב על דירה כ"נפח" ולא רק "שטח".

האופי התל אביבי המובהק של הדירה היווה עבורנו השראה להתייחס גם אל שאר המרכיבים האדריכלים האותנטיים שמצאנו בה: חלונות ותריסים מקוריים מעץ, קירות בנויים מלבני סיליקט, מעקה מברזל שחור וריצוף בטון מצוייר שאומנם הוחלף ע"י דיירם קודמים ברצפה פשוטה ולכן בחרנו להחזירו כחלק מהמאפיינים של הדירה.

בהוקרה לתקופה ולשפה הקיימת ביקשנו לשמר את האופי האותנטי בהשארת האלמנטים המקוריים המעט מחוספסים ומולם לייצר התערבות אדריכלית חדשה, מנותקת, שונה ונקייה.

המבנה האורכי של הדירה והמרפסת מול השדרה הכתיבו את החלוקה הבסיסית: חללים ציבוריים מקדימה ופרטיים בעומק הדירה.

המבנה הצר חייב שטח תנועה ארוך במיוחד (9 מ"א) על מנת להגיע אל כל החדרים. לכן, המסדרון עם קיר לבני הסיליקט שבצדו הפכו לאחד משני האלמנטים שמארגנים את הדירה. האלמנט השני הוא קופסא עשויה נגרות שבתוכה "מאוחסנים" כל החללים הפרטיים.

פאה אחת של הקופסא מקבילה לקיר הסיליקט החשוף והמסדרון ומפנה אליהם חזית סגורה שבה ממוקמות 5 דלתות נסתרות לחדרי שלושת הילדים ושני חדרי הרחצה.

פאה שנייה מהווה את ארון חדר השינה של ההורים ופאה נוספת מפנה הקופסא אל הסלון, זו חזית קצרה יותר ופתוחה יותר שבתוכה ממוקם המטבח.

החזית הגבוהה אפשרה לחלק את האחסון במטבח לארונות גבוהים עבור אחסון ארוך טווח, ואחסון יום יומי נמוך בארונות שבנישה מעל הכיור.

הקרבה של המטבח לסלון חייבה לשמור על חזית נקייה ומאורגנת ולכן המקרר גם הוא "מוחבא" בתוך פאת הקובייה.

שולחן האוכל עשוי מעץ במבוק, כמו ארונות המטבח ומשטח העבודה, הוא מתפקד ביום יום כשולחן לשישה סועדים, לצד שתי יחידות של מגירות ניידות. בעת הצורך ניתן לגלגל את המגירות הצידה ולהגדיל את מספר הסועדים לעשרה.

בקשה ייחודית של הלקוחות הייתה לפרק את "יחידת ההורים" המפורסמת (חדר שינה+חדר ארונות+מקלחת הורים) ולא להצמיד את אחד מחדרי הרחצה אליהם אלא דווקא לייצר שני חדרי רחצה דומים, אשר יחדיו ישרתו את כל באי הבית. חדרי הרחצה מפנים גב אחד אל השני והם שכפול והיפוך מראה זה לזה. כדי ליצור בניהם שונות הם חופו בגוונים הפוכים של לבן ו(כמעט) שחור.

התאומים חולקים שטח של חדר אחד (14 מ"ר) , ובמרכזו מחיצה ברוחב 140 ס"מ מרצפה עד תקרה ולכל אורך החלל. עשויה מלוחות ליבנה. המחיצה מחלקת את החלל לשני חדרים נפרדים.

כל חזית של המחיצה פונה לחדר אחר ומכילה בתוכה את כל הפונקציות של החדר: ארון הבגדים, שולחן כתיבה קטן ובאמצע "חפורות" המיטות, זו מעל זו. ע"י כך הכפלנו את שטח המיטה וניצלנו את גובה הדירה למקסום שטחה ע"ג שני החדרים.

הבת ישנה במיטה התחתונה שפונה אל החדר שלה ובמיטה שמעל נמצאת המיטה של הבן פונה אל החדר השני. שני החדרים מינימליים בגודלם אך המיטה היא זוגית. חדרו של הבן הצעיר גם הוא צר וארוך ובו רהיט המשלב מיטה ושולחן עבודה.

שלושת החדרים מופרדים מחלל המסדרון על ידי רהיט נגרות בלבד וללא קירות.

המסדרון הארוך והגבוה פרוש בין שתי חזיתות דומיננטיות. אחת- הקיר המקורי של הבית שהופשט מהטיח ונשאר במצבו הגולמי- קיר לבני סיליקט. מולו קיר הנגרות החדש והמינימליסטי. בתווך רצפת אריחי בטון של גלוסקא עם שטיח אריחים אורכי שגווניו נבחרו בהתאם לחומריות ולצבעוניות של הדירה.